<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין ז'</h1>
<h2>דף סד.</h2>
והמצוה השביעית היא שהזהירנו מתת קצת מבנינו לנעבד המפורסם בזמן נתינת התורה שהיה שמו מולך. והוא אמרו יתעלה (ס"פ אח"מ) ומזרעך לא תתן להעביר למולך. והיתה עבודת אותו הצלם כמו שהתבאר בשביעי מסנהדרין (ס"ד:) שיבעירו אש גדולה ויקח קצת מבניו ויתנהו ביד כומר מתעסק אותו הנעבד ויעבירהו על אותו האש מצד אל צד. וכבר נכפלה האזהרה מן המעשה הזה ואמר (שופטי' י"ח) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. ומי שעבר על לאו זה במזיד חייב סקילה, וכרת אם לא ייסקל. ובשוגג חייב קרבן חטאת קבועה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשביעי מסנהדרין (נ"ג., ס"ד.:).
